הלקוח השני הוא ורנון, גם הוא שחקן בכיר בליגה. ורנון שלקח איתו את כל המשפחה וגם את חברו הטוב, רג'י שמנהל את הכספים שלו, מסתבך בחובות אחרי שכל הכסף שהרוויח שנגמר. רג'י, שלא אוהב שעוד מישהו מתעסק בכספים של חבר שלו, וספנסר לא מסתדרים ובפרקים הראשונים מערכת היחסים ביניהם בהחלט מעניינת. השיא מגיע בפרק 3 כאשר במסיבה מיוחדת שמארגן ספנסר לגיוס לקוחות רג'י עושה מהלך שפוגע בסיכויים שלו להשיג לקוחות חדשים.
הדמות של ספנסר כתובה טוב וקשה לי לחשוב על ליהוק יותר מדויק מ"דה רוק" מלא הנוכחות ונוטף הכריזמה לדמות. ההכרות של דה רוק עם עולם הפוטבול שם התחיל והדמיון לספנסר (כאמור דה רוק גם כן נאלץ לפרוש מפוטבול עקב פציעה) יוצרים פה חיבור מושלם בין הדמות לשחקן ובעצם את התפקיד המעניין ביותר של "דה רוק" עד היום.
דמויות המשנה גם הן מעניינות מספיק וכוללות את צ'רלס שהחליט לפרוש ומתקשה להסתדר בעולם שבחוץ ואת ג'ו, שותפו של דה רוק שמנסה להכנס לעולם הפוטבול הרחוק ממנו כל כך. כמעט כל הדמויות בסדרה הן אפרו-אמריקאיות וכך גם הלבוש, הסלנג, הסגנון ואורך החיים. המסיבה בפרק השלישי של הסדרה מציגה את העולם הזה בצורה מעניינת, מצוינת ובעיקר כיפית.
סטיב לוינסון, שהיה בין יוצרי "הפמליה", בהחלט מצליח להכניס מהקסם של הסדרה ל"בולרז", בעיקר הסקס-אפיל והאטיטוד שייחדו אותה. הפן הדרמטי גם כן קיים כאן ויהיה מעניין לראות כמה מקום הוא יקבל ככל שהסדרה תתקדם. למרות פרק פתיחה די צולע מצליחה "בולרס" להתפתח ולהתקדם מפרק לפרק. בינתיים זה נראה מבטיח.
- קישור לאתר הרשמי של
IMDb
